12
הווה — נטייה שנייה
נטיית ההווה של פעלי ה־-ить, וההבדל מהנטייה הראשונה.
הנטייה השנייה שייכת לרוב הפעלים ב־-ить. הסיומות דומות אבל עם и במקום е.
Второе спряжениеהנטייה השנייה — говорить ('לדבר')
| גוף | צורה | סיומת |
|---|---|---|
| я | говорю́ | -ю |
| ты | говори́шь | -ишь |
| он/она́ | говори́т | -ит |
| мы | говори́м | -им |
| вы | говори́те | -ите |
| они́ | говоря́т | -ят |
Глаголыעוד פעלים מהנטייה השנייה
| רוסית | הגייה | עברית |
|---|---|---|
| люби́ть | לוּבִּיט | לאהוב |
| смотре́ть | סמַטרְיֶט | לצפות/להסתכל |
| учи́ть | אוּצִ׳יט | ללמוד (בעל־פה) |
| по́мнить | פּוֹמניט | לזכור |
| сто́ить | סטוֹאיט | לעלות (מחיר) |
הפתעה קטנה ב־я: אצל люби́ть נכנסת л בגוף ראשון: я люблю́ ('אני אוהב'). זה קורה בפעלים שנגמרים ב־б,в,м,п,ф.
Я люблю́ му́зыку. — 'אני אוהב מוזיקה.'
Ты говори́шь по-ру́сски? — 'אתה מדבר רוסית?'
Упражненияתרגילים
- נטו: они́ (говори́ть)
они́ говоря́т.
- נטו: я (люби́ть)
я люблю́ (עם ל!).
- מה ההבדל בסיומת он בין נטייה 1 ל־2?
נטייה 1: -ет; נטייה 2: -ит.
- תרגמו: 'אנחנו מדברים'
мы говори́м.
- נטו: ты (смотре́ть)
ты смо́тришь.